top of page

"הכיבוש משחית"


אלימות ורצחנות ערבית כלפי יהודים הן לא עניין חדש, הן מופנות אלינו במינונים גדולים מאז שהתחלנו לחזור לארצנו לפני כ-150 שנה. כיצד משפיע הכיבוש על הרצחנות הזאת? אנחנו לא צריכים לדמיין, להניח או לפתח מודלים מסובכים, ההסטוריה הפוליטית שלנו יצרה עבורנו את המחקר המושלם: ארץ ישראל מחולקת כיום ל-3 אזורים שונים ומובחנים, "ישראל הקטנה", יו"ש, ורצועת עזה, כשבכל אחד מהם חל הכיבוש הישראלי במידה שונה. בגבולות הפסקת האש של 1949, מה שנקרא גם "ישראל הקטנה" כלומר גבולות מדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים, חל כיבוש ישראלי שלם ומוחלט. ביהודה ושומרון יש "חצי כיבוש", אוטונומיה אזרחית לערבים אך שליטה בטחונית של צה"ל והתיישבות יהודית. ברצועת עזה אין כיבוש ישראלי בכלל. יצאנו מעזה ב-1994, וב-2005 יצאנו מהרצועה כולה עד אחרון החיילים והאזרחים.


מה היו תוצאות הניסוי ביחס לאלימות והרצחנות הערבית, ממנה אנו סובלים מאז סוף המאה ה-19?

בשטחי 1949, תחת כיבוש ישראלי מלא, האלימות צנחה למינימום. בשטח זה ערבים כמעט ולא רוצחים יהודים והיחסים בין שני העמים הם לרוב של שכנות טובה ושיתוף פעולה. ערבים רבים מעורבים בציבור הישראלי, בכלכלה בממשל ובצבא הישראלי ורבים מהם רואים בעצמם ישראלים לכל דבר. ביו"ש, תחת "חצי כיבוש", היחסים בין יהודים לערבים רעים בהרבה. האלימות והרצחנות הערבית כלפי יהודים בוערת כל הזמן. לפחות עשר פעמים ביום נעשה נסיון ערבי לרצוח יהודי בסכין ברובה או באבן, וכוחות הבטחון פרושים שם בכמויות גדולות 24/7 כדי למנוע נסיונות רצח מורכבים יותר של חוליות טרור חמודות במטעני נפץ וכדו.


באזור השלישי, רצועת עזה, שם אין כיבוש בכלל, ראינו כולנו ב-7.10 את השיא אליו הגיעה הרצחנות הערבית: שחיטה שריפה ואונס של משפחות וישובים שלמים, בחסות אלפי טילי ארפיג'י, רקטות וטילים.

מעולם בהסטוריה של הגיאופוליטיקה לא נעשה ניסוי כל כך מפורט עם תוצאות כל כך מובהקות: הכיבוש מציל. חיים.

257 views0 comments

Comments


bottom of page